לראות את עצמי

להסתכל על עצמי במראה - ואווווווו כמה שזה היה קשה.

כשהייתי ילדה לא הייתי מרבה להסתכל על עצמי במראה -

המקסימום שהייתי עושה זה לסדר לכמה רגעים את השיער,

לצחצח שיניים ומהר מהר הייתי בורחת ממנה.

הייתי מתביישת באיך שהייתי נראית, מתביישת בעצמי ומעצמי.

בכלל הייתי ילדה מאוד מופנמת וביישנית.

מצד אחד לא רציתי שיסתכלו עליי ומצד שני נורא רציתי שיראו אותי.

היום כשאני מסתכלת על הילדה הקטנה שהייתי

אני רק מבינה כמה אמיצה הייתי

איך ידעתי לעשות סטופ בזמן הנכון

ועשיתי את הכול בעצמי מתוך הכוחות והעוצמות שלי

היום כשאני מסתכלת אחורה - הייתי בת 8

ופשוט אמרתי דיי

במקום שהוא יאיים עליי שיספר - פתאום הכל התהפך

אני איימתי עליו שאני אספר

היום אני אוטוטו בת 35 ופעם ראשונה שמספרת לכל העולם

הפעם הראשונה שסיפרתי זאת בפומבי הייתה כשהייתי בת 13

במסיבת פיג'מות עם חברות

הן הכריחו אותי לספר להוריי

הן ליוו אותי הביתה וחיכו מתחת לבניין של הוריי

חיכו לאישור שלי שסיפרתי וכך היה.

אני לא זוכרת איך ומתי בדיוק זה התחיל,

אני רק זוכרת שהוא היה "מפתה" אותי עם כל מיני חפצים - דיסקים, בובות קטנות..

הייתי אז בת 6 פחות או יותר.

כל שבוע היינו נוסעים לשם.

היו שבועות שזה היה קורה והיו שבועות שלא היה קורה כלום.

בתמורה לחפצים שהיה מביא לי הוא היה נוגע בי.

איך הוא היה נוגע בי?

הוא היה לוקח אותי לגן משחקים ושם מסתתרים, משחקים

והוא היה מתחיל להסיט את התחתון שלי קצת הצידה ונוגע עם הידיים המזוהמות שלו

סבלתי מהרבה דלקות באותה תקופה - אמא לא הבינה מאיפה זה מגיע

ואני - שמרתי את זה בסוד.

ממגע זה הפך לחדירה - הוא היה מחדיר את האצבעות שלו

פעם זה היה בגן המשחקים ופעם זה היה בחדר שלו

או בחדר השירותים של הוריו

כך זה נמשך לשנתיים בערך.

היה רגע אחד בשירותים שזו הייתה הפעם האחרונה שזה קרה.

הוא אמר לי שהוא רוצה שננסה משהו חדש

ושלף את איבר המין שלו

אני נבהלתי.

זה היה רגע של הבנה שמה שהוא עושה לא נעים לי

הוא איים עליי שיספר כל התקופה הזו

הפיל עליי את האשמה

ופתאום התהפכו היוצרות - אני איימתי עליו

אני אספר לכולם!!! אמרתי לו בלי בושה

הוא אמר לי שאף אחד לא יאמין לי

שאני סתם ילדה קטנה שאף אחד לא יאמין לה

באותו יום זה נגמר

זה לא קרה שוב

לא סיפרתי עד גיל 13 לאף אחד

במשך 5 שנים פשוט שתקתי

התעלמתי ממנו כל פעם שהיינו נפגשים

ובגיל 13 הפסקתי גם ללכת למפגשים האלו

הסיפור עם הוריי היה בעצמו לא פשוט

אבל זה כבר לפעם אחרת

היום אני נשואה באושר כבר שנתיים ובזוגיות מזה 4 שנים

עברתי תהליך לא פשוט שיחולק גם הוא לסיפורים

על מערכות יחסים שלא ראו אותי, שאני לא ראיתי את עצמי

והיום אני כל כך רואה אותי

ובן הזוג המדהים שלי רואה ותומך כל כך

היום לאחר תהליכים אישיים וליווי טיפולי שאני עושה

אני כבר לא כועסת עליו על מה שעשה - אני מוחלת לו.

אני יודעת שגם הוא עבר התעללות מינית כשהיה ילד.

הוא היה ילד בעצמו כשעשה לי את הדברים האלו

היום כשאני מדמיינת אותו - אני רואה אותו כמו ילד פגוע

זה לא קורה ברגע - קשה להסתכל על מישהו שפגע בכן

ולמחול לו

זה תהליך שעוברים

החלק הראשון הוא למחול לעצמכן

להסיר את האשמה מעצמכן

לאהוב את עצמכן ואת מי שאתן, בדיוק איך שאתן

אני יכולה להעיד על עצמי שבעבר שלי הייתי מספרת

את כל מה שעברתי לכל מי שרק הייתי מכירה

לאט לאט הבנתי שהסיפור חיים שלי לא מעיד עליי

לא מעיד על האופי שלי ועל מי שאני

הצורך הזה לספר הוא נכון, לא צריך לשתוק,

לא צריך לטאטא את "הלכלוך" תחת השטיח

צריך ונכון לנקות את הדברים הרעים שחווינו

ולתת לחוויות טובות להיכנס לחיינו

אז למה אני מספרת את זה עכשיו?

אם אצליח לעזור לנפש אחת לראות את עצמה,

אם אצליח לעזור לנפש אחת לצאת ממשבר

אם אצליח לעזור לך לאהוב את עצמך קצת יותר

אהיה מאושרת עד עולם!

תודה לכל מי שקראה והגיעה עד הלום

מוזמנות באהבה להמשיך לעקוב אחרי הבלוג שלי

ולקבל עוד השראה וללמוד איך לאהוב את עצמך

כל יום קצת

באהבה

נופר

בתמונה זאת אני ביום חתונתי -

מסתכלת במראה ומאוהבת בעצמי :)